כיצד אני מדברת עם בתי על הלבוש שלה? כיצד אנחנו מתנהלים בנוגע לקוד הלבוש בבית ספרנו? כיצד אנו מונעים מצב שבו מורה מזמן נערה בבית הספר לשיחה מאחר שהחצאית שלה קצרה מדי? והרשימה עוד ארוכה. שנה חדשה בפתח, ושוב עלינו לעלות את השאלה מה תלמידים, בעיקר נערות לובשים לבית הספר?
במהלך השנה החולפת, כמעט בכל הרצאה שלי, בבתי ספר בהם אין תלבושת אחידה, עלתה שאלת קוד הלבוש, הן מצד התלמידים והן מצד המורים.
מאחר שלמעשה ההנחיה הכללית היא לאסור על נערות ללבוש חצאיות קצרות מדי, חולצות חשופות או מכנסיים צמודים מדי. צוות המורים והתלמידים מודעים לכך ומוטרדים מהנושא. בראש ובראשונה, הנערות רוצות את החופש ללבוש מה שהן רוצות, וכועסות על כי עליהן לשנות את סגנון הלבוש שלהן בטענה שהוא עלול ליצור הסחה אצל תלמידים אחרים.
אך מהי המשמעות האמיתית של אותו החופש?
כפי שאני רואה זאת, הנושא המשמעותי הוא כיצד מדברים עם הנערות, בצורה פתוחה וכנה, על משמעות הלבוש שלנו ביחס למה שאנו מייצגות. אני חושבת שכולנו יכולים להסכים שהתקשורת מתייחסת לנשים, במיוחד לנשים צעירות, באופן מיני. יש לכך השפעה משמעותית על אופן ההתנהגות, הלבוש, המראה והדיבור שהן מאמצות לעצמן, כדי להיות מקובלות על-ידי חבריהן והחברה בכלל. (שימו לב לתמונה - פרסומת של חברה לציוד משרדי לקראת החזרה לבית הספר).
לפני כמה שנים האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה, הוציאה לאור מחקר על אודות החפצה מינית והשפעתה על בנות צעירות, מרתק:
"אם בנות רוכשות (או מבקשות מהוריהן לרכוש) מוצרים ובגדים שנועדו לגרום להן להיראות מושכות ומיניות, ואם הן מעצבות את האישיות שלהן בדוגמת ידוענים המבטאים מיניות הנמצאים בנוף התרבותי שלהן, הן למעשה מייחסות לעצמן אופי מיני. בנוסף, בנות מייחסות לעצמן אופי מיני כאשר הן מתייחסות לעצמן כחפץ.
פסיכולוגים זיהו החפצה עצמית כתהליך מרכזי, שבאמצעותו בנות לומדות לחשוב ולהתייחס לגופן כחפצים המספקים את התשוקות של אחרים, הן מפנימות את נקודת המבט של המתבונן בגופן, ולומדות להתייחס לעצמן כאל חפצים שניתן להסתכל עליהם, ולזכות בהערכה ביחס למראה החיצוני שלהן."
המחקר ממשיך ומציג את ההשפעות של ייחוס מיני והחפצה מינית עצמית על בנות:
"באופן קוגניטיבי, החפצה עצמית מביאה, באופן חוזר ונשנה להפרעה ולהסתה של היכולת להתמקד בעצמן." שימו לב לדוגמה הבאה: נערות התבקשו למדוד בגד-ים או סוודר, ולאחר מכן לבצע מבחן במתמטיקה.
"מהתוצאות עלה כי הנערות שלבשו בגד-ים נכשלו באופן ניכרת, ביחס לאלו שלבשו סוודרים. לא נמצאו הבדלים משמעותיים ביכולות של הבנים. במילים אחרות, המחשבה על הגוף והשוואתן לאידאלים תרבותיים מיניים פגעו ביכולות החשיבה שלהן."
מבחינה רגשית, ייחוס מיני והחפצה מפחיתים את תחושות הביטחון והנוחות ביחס לגוף, דבר המוביל להשלכות רגשיות שליליות, כמו בושה, חרדה ואף גועל עצמי."
מבחינה מינית, בנות נוטות להיות בריאות פחות כאשר הן מחפיצות עצמן, "כפי שנמדד בשימוש מופחת בקונדומים ובירידה בהחלטיות המינית."
מיותר לציין כי בנים מושפעים עמוקות מייחוס מיני ומהחפצה עצמית של בנות. חשבו על מה מלמדים בנים לצפות מבנות, כחברים וכבני זוג?
לכן, כאשר הבנות שלנו, בין שמדובר בבנותנו או בתלמידותינו, מתלבשות בצורה פרובוקטיבית לבית הספר, לנזוף בהן בהן תהיה התגובה הגרועה ביותר. סביר להניח כי הן מרגישות מועצמות מחשיפת גופן ומהתנהגותן המינית. בסופו של דבר, אלו הם המסרים מהתרבות הפופולרית, אולם, סביר להניח גם כי הן מרגישות לא בנוח לעשות זאת.
תשאלו אותן מדוע הן רוצות להתלבש כך? שתפו אותן במחקר שצוין לעיל, ושאלו אותן בכנות האם בחירתן בבגדים אלו היא באמת שלהן? עזרו להן להבין את השפעות הארכיטיפים של התקשורת, עזרו להן למצוא את הקולות שלהן במסע לביטוי עצמי באמצעות הלבוש שלנו.
קראו את הקטע הבא מתוך Beautiful כדי לקבל עוד מידע בנושא:
"הבחיני בין האופן שבו את מייצגת את עצמך, לבין האופן שבו התקשורת מייצגת נשים. לתקשורת יש השפעה אדירה על האופן בו אנו רואות את עצמנו. ללא ספק. שימי לב לשפה שבה את משתמשת כדי לדבר על עצמך, ועל נשים ונערות אחרות בסביבתך. בחרי להשתמש במילים מחזקות ומעודדות. זה יכול להעצים להחמיא למישהי שהיא יפה, אבל זה יהיה מבזה להשתמש במילים כמו "שווה" או "סקסית" אפילו אם הן נחשבות כמחמאה. אני חושבת שאתן יכולות להבחין בהבדל. שימו לב לאופן שבו אתן מתלבשות ומתנהגות - האם נוח לך בבגדים שאותם את לובשת? האם את מחוברת לעצמך באופן שבו את מתנהגת? זה יכול להיות מפתה מאוד להחפיץ את עצמנו כאשר מסביבנו אנו רואות נשים המחפיצות עצמן. נסי להתנהג באופן המייצג אותך באמת.
